החלטה בתיק ע"א 9609/03

1.         זוהי בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מרים מזרחי) שניתן ביום 17.8.03 במסגרת ע"ש 5007/98, לפיו חוייבה המבקשת, חברת קריסנט יוניון בע"מ (להלן: "המבקשת") לשלם לרשויות מע"מ סכום של 1.39 מיליון ש"ח. 

2.         המבקשת הינה חברה המפיצה באופן בלעדי, סיגריות ואבקת כביסה במזרח ירושלים ובתחומי הרשות הפלסטינית. ספריה של החברה לא נפסלו, אולם בדיקה שערך המשיב העלתה חשד כי הדו"חות של המבקשת לשנים 1995-96, אינם נכונים. משכך, נערכה למבקשת  שומה לפי מיטב השפיטה, בהתאם לסעיף 77 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975. משהשגתה על השומה נדחתה, הגישה המבקשת ערעור לבית משפט קמא.

3.         לאחר שמיעתן של ראיות הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור. בית  המשפט קבע, כי הסבריה של המבקשת לפערים, לאי-הסדרים, ולחוסר ההתאמות שהתגלו בספריה, אינם משכנעים ודינם להידחות. בית המשפט אף דחה את בקשתה לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

4.         על פסק הדין ערערה המבקשת בפני בית משפט זה, ובצד שורה של השגות שיש בפיה כנגד פסק הדין, היא עותרת לעכב את ביצועו. לטענתה, סיכוייה לזכות בערעור טובים, וביצועו המיידי של פסק הדין עלול להמיט עליה אסון כלכלי בו לא תוכל לעמוד בו.

5.         כידוע, הלכה היא שצד שזכה בדין, רשאי לממש את פסק הדין שניתן לטובתו, והגשתו של ערעור, אין בה לבדה, כדי לשמש עילה לעיכוב ביצועו. מכאן, שעיכוב הביצוע הינו החריג ובתי משפט ייעתרו לו רק לעיתים רחוקות, ומקום שהמבקש הראה כי סיכוייו בערעור טובים, וכי ביצועו המיידי של פסק הדין עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך. ברוח זו בחנתי את הבקשה, תשובת המשיב, ואת פסק דינו של בית משפט קמא, ולא מצאתי כי הוכחה עילה לעיכוב ביצוע. מדובר בחיוב כספי אשר נראה כי המבקשת לא תתקשה לעמוד בו, ומאידך, אם תזכה בערעורה לא יהיה קושי להשיב לה את כספה.

            הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

            ניתנה היום, ו' בטבת תשס"ד (31.12.03).

                                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: